בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, כנגד חייב אשר החל בהליכי פשיטת רגל, ניתן צו כינוס מכוחו עוכבו כנגדו ההליכים מחד וניתנו למנהל מיוחד (שממונה על ידי בית המשפט) סמכויות חקירה וכינוס נכסים של החייב מאידך. בהתאם לפקודת פשיטת הרגל סמכות השיפוט הבלעדית ניתנה לעולם לבית המשפט המחוזי.
במסגרת הרפורמה העצומה שיצאה לדרך במסגרת חוק חדלות פירעון שונה מהותית המצב ששרר לפני החוק. כבר לא עוד צו כינוס ולא עוד סמכות שיפוט בלעדית לבית המשפט המחוזי.
על פי החוק החדש כנגד חייב הנתון במצב של חדלות פירעון יינתן צו המכונה "צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד". הצו יכול להינתן לבקשת החייב, לבקשת נושה ולבקשת היועץ המשפטי לממשלה.
חייב שחובותיו לנושיו אינם עולים על סך של 150,000 ₪ יגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים לראש ההוצאה לפועל.
חייב שחובותיו עולים על הסך של 150,000 ₪ יגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה מטעם כונס הנכסים הרשמי אשר מתפקידו לפקח על ההליך כאשר בית המשפט המוסמך לדון בעניינו של היחיד הינו בית משפט השלום הנמצא במחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או שבו מצוי מקום עסקו בעיקרי.
נושה המעוניין לפתוח הליך חדלות פירעון כנגד חייב יגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים לבית המשפט (ולא לממונה).
התוצאות העיקריות של מתן צו לפתיחת הליכים הינן:
- נכסי קופת הנשייה ישמשו לפירעון חובות העבר של החייב ותשלום הוצאות ההליך.
- יוקפאו ההליכים המשפטיים כנגד החייב ויבוטלו ההגבלות שהוטלו על החייב (ככל שהוטלו) במסגרת הליכי הוצאה לפועל.
- ימונה לחייב נאמן אשר תפקידו ליישם את הליך חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי של החייב. תפקידו של הנאמן הוא לבדוק בין היתר את הנסיבות שהובילו את החייב למצב של חדלות פירעון, בדיקת מצבו הכלכלי של החייב ובדיקה של תביעות החוב שהוגשו כנגדו.
בנבדל מהמצב ששרר לפני החוק החדש המגבלות שהוטלו על החייב יעמדו בתוקף במהלך תקופת הביניים אשר תחילתה במתן צו לפתיחת הליכים וסיומה במתן צו לשיקום כלכלי.