במהלך השנים האחרונות חלה עליה תלולה בפניית חייבים להליכי פשיטת רגל וזאת מהטעם הפשוט ולפיו הליך זה מקנה בסופו של יום לחייב אשר עמד בתנאי החוק הפטר מחובותיו. להפטר נודעת משמעות מרחיקת לכת הן לחייב והן לחברה. בראי החברה מדובר בכלי סוציאלי מהמדרגה הראשונה המאפשר לחייב שכשל בעסקיו לפתוח דף חדש ולחזור למעגל העבודה ולפרודקטיביות אישית וחברתית. חשיבותו של ההפטר לחייב באה לידי ביטוי במחיקת חובותיו (לא כל החובות הנם בני הפטר ועל כך עוד נעמוד בקצרה בהמשך) ובאפשרות של פתיחת דף חדש וחלק לחייב.
החוק החדש מאפשר קבלת הפטר לאלתר לחייב אשר כושר השתכרותו אינו עולה על דמי המחייה המינימליים אשר הוגדרו בחוק וביחס לחייב כאמור מאפשר החוק מתן הפטר לאלתר. יחד עם זאת, מסייג החוק את מתן ההפטר לאלתר מקום בו מדובר בחייב אשר נהג למשל בחוסר תום לב ביצירת החובות ו/או ביצע העדפת נושים וכיו"ב.
חשוב לציין כי גם במקרה בו ניתן לחייב הפטר לאלתר רשאי בית המשפט להורות כי נכסים שיוקנו ליחיד בתקופה שלא תעלה על שלוש שנים (ואולם, בנסיבות מיוחדת בית המשפט יכול לקבוע תקופה העולה על שלוש שנים) ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי ייזקפו לטובת קופת הנשייה.
יחיד שלגביו לא מתקיימים התנאים לקבלת הפטר לאלתר יהיה זכאי להפטר בתום תקופת התשלומים וזאת במידה ועמד בתנאים הקובעים בחוק ובצו לשיקום כלכלי.
קיבל החייב הפטר הוא יהיה פטור מחובות שבהם חב לפני מתן הצו לשיקום כלכלי ואלו ימחקו ואולם ההפטר לא יחול, בין היתר, על: תשלום עונשי; חובות שנוצרו במרמה או חובות הנובעים מגניבה או מעבירות מין ואלימות; חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין; חוב הנובע מפיצוי שנפסק לחובת היחיד בהתאם לסעיף 77 לחוק העונשין. בעניין זה יצויין כי לבית המשפט סמכות להרחיב את ההפטר, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, ולהחילו גם על חובות שבדרך כלל אינם בני הפטר.