|
הזוכה רשאי לבקש מלשכת ההוצאה לפועל לזמן את החייב לחקירת יכולת בכדי ללמוד על זכויות ו/או נכסים השייכים לחייב והנמצאים בחזקתו ו/או בחזקת צד ג', וכן על מנת שראש ההוצאה לפועל יקבע את גובה התשלום ו/או התשלומים שיהיה על החייב לשלם.
במסגרת חקירת היכולת על החייב להמציא, על פי דרישת ראש ההוצאה לפועל ו/או הזוכה, מסמכים כגון תלושי שכר, חוזי שכירות, דפי חשבון בנק וכדומה, חשבונות חשמל טלפון מים ארנונה וכו', אשר מהם ניתן לעמוד על מצבו הכלכלי ועל יכולת ההחזר ו/או תשלום החובות.
החייב נחקר תחת אזהרה ומתבקש לענות לשאלות שמופנות אליו על ידי ראש ההוצאה לפעול ובא כוח הזוכה.
גם החייב רשאי לבקש כי תיערך לו חקירת יכולת כאשר לטענתו אינו יכול לפרוע את מלוא חובותיו בהוצאה לפועל. החייב יכול לגשת תוך 21 יום מיום שהומצאה לו האזהרה בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל בארץ ולבקש כי תיערך לו חקירת יכולת על ידי ראש ההוצאה לפועל. היתרון בפניה יזומה שכזו על ידי החייב, הינה בכך שהוא נחקר על ידי ראש ההוצאה לפועל בלבד, וללא נוכחות הזוכה או בא כוחו. במקרה שכזה, קובע ראש ההוצאה לפועל את התשלום שעל החייב לשלם – כשהמטרה הינה לקבוע תשלום חודשי מקסימאלי שהחייב יכול לעמוד בו. כמו כן, רשאי ראש ההוצאה לפעול לקבוע את התנאים בהם תתנהל הגביה מהחייב, כמו למשל לקבוע כי כל עוד החייב ישלם את הסכום החושי שנקבע לו לא ינקטו כנגדו הליכים מסוימים – כמו עיקול מיטלטלין ו/או עיקול משכורת, ואז החייב יכול למנוע הפתעות לא צפויות שהליכים שינקטו כנגדו.
באם החייב לא מגיע תוך 21 יום לחקירה יזומה מצדו כאמור, אזי כאשר ירצה לבקש שצערך לו חקירת יכולת הוא יאלץ להמתין זמן רב עד שתקבע לו חקירה, כאשר לחקירה שתקבע יוזמנו הנושה ובא כוחו, והחקירה תיערך בנוכחותם.
ואולם גם לאחר שנערכה חקירת יכולת שכזו תוך 21 יום מיום האזהרה יכול הזוכה לבקש כי תיערך לחייב חקירה נוספת הפעם בפניו, ולכן אם החייב הסתיר פרטים מראש ההוצאה לפועל בשעת חקירתו הראשונה, עשוי ראש ההוצאה לפעול לשנות את צו החיוב שנקבע לחייב. גובה החיוב החודשי : קביעת סכום החיוב החודשי שעל החייב לשלם נעשית לרב על פי חישוב ההפרש שבין מכלול הכנסותיו מול מכלול הוצאותיו ההכרחיות של החייב ומשפחתו בלבד. לצורך כך נשרד החייב להמציא את כל המסמכים הרלוונטיים שיש בהם לשפוך אור על הכנסותיו מחד ועל הוצאותיו מנגד.
ואולם לא תמיד יכירו בכל הוצאותיו של החייב, כך למשל אם לחייב משפחה בת 5 נפשות וחשבון החשמל החודשי הינו בסך של 5,000 ₪ - אזי לא תוכר לו מלוא ההוצאה מאחר והואצה שכזו נחשבת כניהול אורח חיים בזבזני, שאינו צריך לבוא על חשבון הנושים. באותו אופן נוהגים לא להחשיב כהוצאות שיש להביא בחשבון הוצאות של החייב ומשפחתו על מותרות, כבלים, סיגריות, מנוי לעיתון וכד'.
אם החייב אינו עובד ו/או אינו ממצה את יכולת השתכרותו מבלי סיבה מוצדקת (מחלה וכד'), ניתן לבקש לחייב את החייב בהתאם ליכולת השתכרותו – ואז זוקפים לו לצורך חישוב החיוב החודשי שעליו לשלם לנושה - הכנסה בגובה יכולת השתכרותו זו.
כנגד חייב אשר אינו מציג את כל המסמכים הרלוונטיים לקביעת התשלום החודשי שעליו לשלם במסגרת חקירת יכולת עשויים להינקט צעדים עונשיים והוא נחשב כבעל יכולת המתחמק התשלום חובותיו.
בחקירת יכולת נטל הראיה הוא על החייב, ועליו חובת ההוכחה בדבר יכולת ההחזר החושית שלו.
חייב יכול לבקש חקירת יכולת לצורך שינויי צו התשלום שנקבע לו בכל שלב, וזאת אם חל שינויי ביכולתו לפרוע את החוב, כמו למשל אם פוטר מעבודתו וכד'.
--------------------------------------------------------------------------------------------------
הכתבות באתר זה הנן כלליות, ונועדו בין היתר ליתן מושג ראשוני באשר למצב המשפטי
בסוגיה הנדונה. המלצתנו הנה בכל מקרה לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין, בטרם נקיטת
פעולה כלשהי, וזאת בין היתר מאחר והדין הנו דינאמי ומשתנה, כאשר לנסיבותיו המיוחדות
של כל מקרה ישנה חשיבות מכרעת, והוא כולל סייגים רבים וחובות אשר אי מילוי אחריהם
עשוי לגרוע ו/או לפגוע בזכויות ובטענות. כמו כן, יתכן וחלו שינויים במצב המשפטי מאז
פרסום המידע באתר זה.
אין בכל האמור באתר זה כדי להוות תחליף להיוועצות בעורך דין ו/או המלצה לייעוץ ספציפי.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------
|
