הסדר נושים

אחת מדרכי המוצא של החייב בהליך פשיטת רגל הינו להגיע להסדר עם כלל נושיו – הסדר נושים, אשר אם החייב יעמוד בו, הרי שגם אז יזכה בהפטר המיוחל. 

במצבים מסוימים, יכול החייב להציע הצעת הסדר כלשהי, ואז מכנסים אסיפת נושים, אליה מוזמנים כל נושי החייב כדי לדון בהצעה. במצב שכזה, אם רוב מניין הנושים שהגיעו לאסיפת הנושים מסכימים להצעת ההסדר של החייב, ואותו מניין נושים מהווה שלושה רבעים מסך ערך של הנושים הנוכחים באסיפה, אזי אם תאושר ההצעה בביהמ"ש היא תחייב את כל הנושים. 

במקרים מיוחדים ומנימוקים מיוחדים שירשמו, בית המשפט יכול לאשר את ההצעה גם אם הייתה הסכמה רק של רוב מניין הנושים שבידם יותר ממחצית ערך החובות המיוצגים באסיפה, ואולם כפי שצוין ברישא, הדבר יעשה רק במקרים חריגים ומשיקולים מיוחדים. 

כפי שניתן להבין, הצעת הסדר טעונה בסופו של דבר אישורו של ביהמ"ש, כאשר בתי המשפט לא תמיד יאשרו הצעת הסדר. בדיון בהצעת הסדר רשאים הנושים השונים להביע עמדתם בפני בית המשפט. עוד יש לזכור כי ביהמ"ש לא מאשר הצעת הסדר במסגרתה לא נקבע כי יש לשלם את כל החובות שיש להם דין קדימה בחלוקת נכסי החייב, כמו למשל חבויות לרשויות המס וחובות לשכר עבודה – ועוד חובות שפקודת פשיטת הרגל קבעה כי יש לגביהם דין קדימה (חובות שיש לפרוע בעדיפות לפני יתר החובות). 

 

יש לזכור כי שעה שהחייב בא בהצעת הסדר, תהיה משתלמת וכדאית לנושים ככל שתהיה, עדיין נתון הדבר לשיקולו של ביהמ"ש, ובתי המשפט מקפידים כי החייב יעמוד בדרישות תום הלב ומלוא התנאים שנקבעו לו במסגרת ההליך. 

 

הסכם נושים טרם מתן צו כינוס

1. פקודת פשיטת הרגל מאפשרת לחייב להגיע להסדר זריז עם נושיו, הליך אשר עוקף
    למעשה את צו הכינוס והכרזת פשיטת הרגל, ובכך היא חוסכת לחייב ולנושים זמן וכסף רב.
2. מי שרשאי לבקש להגיע להסדר שכזה, הוא חייב שחובותיו עולים על הסך של 26,354 ₪,
    וטרם ניתן כנגדו צו כינוס.
3. כדי שבקשתו של החייב להסדר כאמור תתקבל, צריכות להתקיים אחת מתוך שלושת
    הנסיבות כדלקמן :

א. יש יסוד כי ישולמו לפחות 30% מהחובות ברי התביעה.
ב. לטובת ההסדר המוצע יצביעו רב הנושים שבידיהם לפחות 75% מערך התביעות כנגד החייב. ג. לטובת ההסדר המוצע יצביעו רב הנושים שבידיהם לפחות 50% מערך התביעות כנגד החייב
    ובאישורו של ביהמ"ש מנימוקים מיוחדים.

4. היה ומתקבלת הצעת החייב להסדר כאמור עם נושיו, כשלעיתים נדרש החייב להמציא ערובה
    לטובת ההסדר כדי להניח דעת הנוגעים בדבר כנות ההצעה ולמען הבטחת קיומה, אזי החייב
    למעשה מופטר מכל חוב בר תביעה, למעט חוב מזונות.
5. יתרונו של הליך מקוצר שכזה, בחסכון זמן שיפוטי וכסף רב לנושים ולחייב, כאשר ברור
    שניהול הליך פשיטת רגל רגיל על כל חלקיו, לא יוסיף תועלת לנושים.
    כך למשל במקרה של חייב בגיל פרישה, שבבעלותו דירת מגורים, והוא פועל למכירת הדירה
    ומסירת מלוא התמורה בגינה לצורך כיסויי חובותיו.
    במקרה כזה, כשלחייב אין הכנסה משמעותית ו/או נכסים אחרים, והוא מעמיד למעשה רשות
    נושיו את כל נכסיו, אין הרבה תועלת בהמשך הליכי פשיטת רגל כנגדו, שכן מכירת הדירה 
    מיצתה את יכולת הפירעון ממנו.
6. דוגמא נוספת, במצב בו לחייב אין נכסים ממשיים ויכולת השתכרות ממשית, מאחר ומיצויי
    הליכי פשיטת רגל לא יניבו פירעון ממשי של מצבת חובותיו ולא יהוו תועלת מרובה לנושים,
    הצעת החייב להסדר שיעמוד בדרישת הדין כמוסבר לעיל, כשסכום הכסף אותו הוא מציע
    מקורו בקרוב משפחה (למשל), הרי שהדבר טוב לנושים והם עשויים אף להעדיף אותו.
7. כפי שניתן להבין, קיימים שני עקרונות מנחים בהסדר שכזה, פירעון 30% מהחובות מחד
    ומאידך היעדר תועלת במיצויי הליכי פש"ר, זאת כמובן כשהדבר מצריך השגת תמיכת רב 
    מטעם הנושים כמתואר לעיל.