|
בשנת 1998, נכנס לתוקפו החוק למניעת הטרדה מינית. חוק זה, כשמו כן הוא, מטרתו להציב קריטריונים ודרישות שונות, שמטרתן לצמצם את תופעת ההטרדות המיניות בחברה הישראלית. עובר לכניסתו של החוק האמור לתוקף, תיקים של הטרדה מינית התנהלו בהתאם לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
הגדרות
בראש ובראשונה קובע החוק הגדרה ברורה לשאלה מהי הטרדה מינית ונקבע כי הטרדה מינית והתנכלות הינן כדלקמן : סחיטה ואיומים ; מעשים מגונים ; הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם שהראה למטריד כי אינו מעוניין ; התייחסויות חוזרות לאדם המתמקדות במיניותו כאשר אותו אדם הראה למטריד שאינו מעוניין באותן התייחסויות ; התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.
אותה התייחסות של המטריד, יכולה להיות בע"פ או בכתב - בחזות או בשמיעה, או בהתנהגות לרבות בחומר מחשב. בעניין זה אף קיימת פסיקה שקבעה בצעד מרחיק לכת, כי מעביד שהחזיק ועיין במחשבו בחומר פורנוגרפי בנוכחות עובדיו, אחראי בהטרדה מינית.
החוק אף קובע כי המוטרד יכול להראות כי אינו מעוניין לא רק בע"פ או בכתב אלא אף בהתנהגות, ובלבד שאינו מותיר מקום לספק לגבי משמעות התנהגותו. משכך, הרי שהחוק מחייב את המוטרד, שלא להישאר אדיש, שכן הדבר עשוי לסכל אפשרות לנקיטת צעדים כנגד המטריד.
בנוסף לכך, נקבע כי הטרדה מינית הינה גם הצעה או התייחסות בעלת אופי מיני ל : קטין או חסר ישע, מטופל במסגרת טיפול נפשי או רפואי, לעובד במסגרת יחסי עבודה או במסגרת שירות, לתלמיד כיתה יב´ או יג´ או יד´ (שאינו קטין), לתלמיד או סטודנט (שאינו קטין), למשתקם (אנשים עם מוגבלויות) – ונקבע כי כל אלה יחשבו הטרדה מינית גם אם המוטרד לא הראה למטריד שאינו מעוניין, ובלבד שהמטריד ניצל את יחסי המרות.
הטרדה מינית במקומות עבודה
אף שהחוק הינו חוק למניעת הטרדה מינית באופן כללי, קיימת ההתמקדות בכל הקשור למניעה במקומות עבודה.
משכך, נקבעו מספר כללים המחייבים את המעבידים ליישמם, ואשר נועדו למניעה. כך למשל מעביד מחוייב לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית, ולשם כך עליו לקבוע מנגנון יעיל להגשות תלונה בשל הטרדה מינית ולטפל ביעילות במקרה של הטרדה מינית או התנכלות שידע אודותיהם.
המעסיק מעל 25 עובדים, מחויב לקבוע תקנון עם עיקרי הוראות החוק, דרך הגשת התלונה והטיפול, ועליו לפרסם תקנון זה בין עובדיו. מעסיק העובר על הוראת החוק, לא רק שיימצא אחראי בתביעה של הטרדה מינית או התנכלות, הוא אף צפוי לקנס כספי.
הטרדה מינית – כללי
אולם לא רק במניעה עסקינן, שכן החוק מקנה כלים ומתווה כללים חדשים וסנקציות להתמודד עם הבעיה גם מחוץ למסגרת העבודה, הן בפן המניעתי והן בטיפול במקרים שמתגלים.
תביעה פלילית
כך נקבע כי הטרדה מינית והתנכלות הינן עבירות פליליות לכל דבר ועניין, והחוק קובע מדרג של עונשים שיכולים להגיע עד לארבע שנות מאסר ! במסגרת ההליך הפלילי, שמורה לבית המשפט גם זכות לפסוק פיצויי עונשי למטריד שיימצא אשם.
תביעה אזרחית
בנוסף לאיסור ולעונש הפלילי, אדם שיימצא אחראי בהטרדה מינית ו/או התנכלות, צפוי לשלם למי שהוטרד פיצויי כספי, בגין הנזקים שנגרמו לו גם בדין האזרחי בתביעה שתוגש על ידי הניזוק המוטרד.
הפיצוי הנזיקי שנפסק במקרים של הטרדה מינית ו/או התנכלות תלוי בנזק שנגרם למוטרד, כאשר מלבד נזקים גופניים שעשויים להיגרם בשל מעשים מגונים, הרי שבד"כ הפגיעות הינן פגיעות נפשיות (כאשר המוטרד נאלץ לעבור טיפולים נפשיים בעקבות המקרה – עד למקרים קיצוניים בהם נגרמת למוטרד נכות נפשית קבועה) או פגיעות אשר מסבות למוטרד נזק בשל אובדן הכנסה ו/או פנסיה וכד´, זאת עקב עזיבת מקום העבודה ו/או הפסד ימי עבודה. במקרים אלו, על הקורבן המוטרד נטל הראיה באשר לנזקים שנגרמו לו, ואולם, החוק מאפשר לבית המשפט לפסוק לקורבן המוטרד סכום של עד 50,000 ₪ (כשסכום זה צמוד למדד המחירים לצרכן), כל זאת ללא הוכחת כל נזק !
סנקציה שכזו, דהיינו פסיקת סכום כספי נכבד ללא הוכחת נזק משרת שלוש מטרות עיקריות, האחד בפן ההרתעתי, השנייה בחסכון ויעלות בהליכים המשפטיים והשלישית הינה בהקטנת החיכוך שבין הניזוק המוטרד למטריד, בהליכים המשפטיים ביניהם.
אין לצפות שבתי המשפט יפסקו אוטומטית את מלוא הסכום המקסימאלי האמור ללא הוכחת נזק, וניתן להם שיקול דעת בעניין. מן הסתם נוהגים בתי המשפט לתאם בין הסכום לבין חומרת המעשים.
התיישנות
החוק קובע כי תקופת ההתיישנות מקוצרת במקרים של הטרדה מינית והתנכלות, של 3 שנים בלבד, להבדיל מתקופה של 7 שנים הנהוגה בד"כ בתחום האזרחי. יש לשים לב כי חישוב תקופת ההתיישנות אינו דבר מובן מאליו, כך למשל אם מדובר בסדרת מעשים שנגררת על פני תקופה ניכרת (על ידי אותו מטריד), הרי שמניין תקופת ההתיישנות יחל מהאירוע האחרון. בנוסף לכך, בתי המשפט הכירו באפשרות לתבוע בגין הטרדה מינית גם בהתאם לדין הקודם שהיה נהוג עד כניסתו לתוקף של החוק למניעת הטרדה מינית, ושלא על פי החוק למניעת הטרדה מינית, שאז תקופת ההתיישנות הינה של 7 שנים, ואולם אז, מאבד המוטרד הניזוק את היתרון שהוקנה לו בכל הקשור להוכחת נזקו והוא מחויב להוכיח את מלוא הנזק הנתבע.
--------------------------------------------------------------------------------------------------
הכתבות באתר זה הנן כלליות, ונועדו בין היתר ליתן מושג ראשוני באשר למצב המשפטי
בסוגיה הנדונה. המלצתנו הנה בכל מקרה לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין, בטרם נקיטת
פעולה כלשהי, וזאת בין היתר מאחר והדין הנו דינאמי ומשתנה, כאשר לנסיבותיו המיוחדות
של כל מקרה ישנה חשיבות מכרעת, והוא כולל סייגים רבים וחובות אשר אי מילוי אחריהם
עשוי לגרוע ו/או לפגוע בזכויות ובטענות. כמו כן, יתכן וחלו שינויים במצב המשפטי מאז
פרסום המידע באתר זה.
אין בכל האמור באתר זה כדי להוות תחליף להיוועצות בעורך דין ו/או המלצה לייעוץ ספציפי.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------
|
